ברכות ליקירי העיר תל אביב-יפו החדשים אילי גורליצקי ואלכס אנסקי

ביום העצמאות האחרון בטקס מרגש ומהנה הוענק תואר יקיר העיר תל אביב יפו לשחקן ואיש הרדיו אלכס אנסקי ולאילי גורליצקי מנכ"ל אשכולות ומייסדה

בנימוקי הפרס בחרה לציין הועדה את פעילותו של גורליצקי שהעשיר את חיי התרבות של הארץ והעיר העברית הראשונה ובמיוחד את פעילותו למען אמני ישראל בהקמת אמ"י וכמובן חברת "אשכולות" אותה הוא מנהל כיום. 

מנכ"ל ויו"ר אשכולות אילי גורליצקי אף נשא דברים בטקס בשם כל יקירי העיר החדשים שבאים מכל תחומי החיים ותרמו להעשרתה בשלל תחומים: רפואה,חברה חדשנות,חינוך,דיפלומטיה וכמובן אמנויות הבמה – הרי לפניכם נאומו בטקס :

 "בוקר טוב קהל נכבד, ברצוני לפתוח באמירת תודה בשם היקירים היקרים ובשמי כמובן, לראש העיר מר רון חולדאי ולחברי הוועדה שהעניקו לנו את הכבוד להיות יקירי העיר האהובה על כולנו – תל אביב, לשנת תשע"ד , 2019 . השנה אנו מציינים בטקס 110שנים לת"א יפו. זכות גדולה נפלה בחלקי להיות הפה ליקירי העיר החדשים המייצגים תחומים מגוונים כמו עשייה חברתית, תרבותית, כלכלית, דיפלומטית, יזמות בשטחים שונים ועוד. בדבר אחד אני משוכנע שכל היקירים על הבמה מאוחדים בדעה:       הפרס על הדברים הטובים שאדם עושה – הוא הדברים הטובים שהוא עושה.. ובאמת, הדברים הטובים שכולנו עשינו לא היו על מנת לקבל אות הוקרה, אלא הם היו דברים טובים שכולנו עשינו בשמחה. זאת בתקווה שהבאים אחרינו ימשיכו בעשייה שתקדם חברה טובה יותר, מסייעת וסובלנית. רון חולדאי ראש עיריית תל אביב יפו כתב בהקדמה לספרה של חוקרת תל-אביב שולמית וידריך – "השכנים של ביאליק". וכך כתב:

 "מאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון של תל אביב, יזם את התיישבותו של ביאליק בעיר.   הוא הביא לעיר העברית הראשונה את הרכש התרבותי החשוב ביותר – וזה תרם יותר מכל אדם אחר להפיכתה של תל-אביב למה שהיא עד היום   – בירת התרבות והאמנות של הארץ."  ביאליק, במאמרו "תל אביב המולדת" כותב : "יצירה עברית כתל אביב מכרעת בעיניי כנגד יצירות של מאות שנים בגולה." תל –אביב היא יצירה. היא נוצרה יש מאין, בידי בני אדם חיים. אין לה עבר קדום, לפיכך אין לה גם עבר קדוש. אולי זאת הסיבה שיותר קל לחיות בתל אביב. על אף חילוקי הדעות הרגילים, אין בה דברים קיצוניים  הגורמים לשסע חריף בין התושבים. היא עיר פתוחה, משוחררת, בשפת הימים האלה היא עיר שפויה.

יונה עטרי זיכרונה לברכה ואני היכרנו את אלתרמן מקרוב תקופה ארוכה בעבודתנו המשותפת ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" וב "שוק המציאות" תוכנית מאוסף שיריו. באחד השירים ששרנו הוא עוקץ את המתנשאים על ת"א: אומרים אנשי ירושלים / אה תל-אביב היא סתם גלגל/ פרופסורים אין בה כזית/ ונביאים בה אין בכלל/ היסטוריה אין לה אף כזרת/ אין רצינות בה אין משקל/ נכון מאוד אדון וגברת/ לא, אין לה כלום…לא כלום… אבל…/   בכל זאת יש בה משהו/ כן יש בה איזה משהו/ 

והמשהו הזה הוא  זיק וחן, שלעיר אחרת…אין. משהו שהוא עולם ומלואו. שפע הצגות תיאטרון, מחול, משכן אופרה, סינמטקים, מוזיאונים, אולמות קונצרטים, ספורט לציבור, מכללות, אוניברסיטה והרשימה גדולה.

משהו אישי. לת"א יש גם ים שעל גליו גלשתי על גלשן כבר לפני 60 שנה חורף וקיץ. בשבילי הים ות"א הם יחידה אחת. בקיצור אני "מת" על ת"א. ועוד זכור לי שולחן הפרלמנט של "כסית" המיתולוגית שאביריו  היו אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, חלפי, פן, איצ'ה ממבוש לאה גולדברג, השחקנים רובינא ומסקין ואחרים. אני זכיתי פעם להזמנה של אלתרמן לשבת בשוליי השוליים של השולחן ולשמוע את הסיפורים שהפכו לאגדות. כמו הסיפור הנודע על שלונסקי שיצא שתוי מ"כסית" ונערה ניגשה אליו. "פרח בבקשה? שאלה, ושלונסקי ענה: "אני מעדיף פה רך". הנערה הגיבה "מר שלונסקי פרח כותבים ב ח'," – "  את החטא אני לוקח על עצמי." ענה המשורר. היום כבר לא מדברים כך.

מתוך 1000 ההצגות של שלמה המלך ושלמי הסנדלר שיחקתי 800  הצגות בתל אביב. בהפסקה של אחת מהן נכנס אלי אלתרמן ופנה אלי: ראיתיך על הבמה אילי, אתה תשחק את המלט. מגיע היום ואיש לא פנה לא הציע לי. ואז נכנס אלי שוב אלתרמן בהפסקה ואמר לי. אילי אל תהיה עצוב. שמע לי, אם ישאלו אותך האם נעלבת שלא הציעו לך לשחק את המלט –  תאמר: אני מעדיף לא לשחק את המלט ושאנשים ישאלו – למה? מאשר לשחק את המלט ושאנשים ישאלו- למה?

את שיר העבודה והמלאכה מסיים ביאליק. "למי תודה, למי ברכה?- לעבודה ולמלאכה."

ואכן הרבה עבודה ומלאכה הושקעו ומושקעות בת"א שצמחה לתפארת, ע"י עיריית תל- אביב והעומד בראשה, ראש העיר רון חולדאי.  מזלנו, שגם לנו חלק זעיר בעבודה ובמלאכה הזאת. תודה רבה תל אביב.