דבר אשכולות בסמינר הבינלאומי שקיים משרד המשפטים בנושא זכויות קניין רוחני

"אורחים נכבדים מישראל ומחוצה לה שלום. אשכולות היא הגוף היציג  של כל המבצעים בישראל – שחקנים, זמרים, בדרנים, רקדנים ועוד. את המוסיקאים מייצגת  עיל"ם הפעילה כמו אשכולות כ-35 שנה."

"בגלל הסיטואציה של ריבוי הדוברים, קשה לרדת לעומקם של דברים, גם לא לפרטי פרטים, לכן אתייחס בקיצור לנושאים העיקריים. האם בית דין לתמלוגים נחוץ בישראל ?  התשובה שלנו היא לא ולא. 

"אשכולות" למשל, במשך 35 שנות קיומה ביקרה בבית המשפט רק פעם אחת, וחילוקי הדעות הסתיימו בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. דוגמא זו מעידה על כך שהקמת בית דין מיוחד בישראל לתמלוגים היא מיותרת. סיבה נוספת  חשובה קשורה לתשתית החוקתית של המבצעים בישראל שהיא פגומה ומפגרת בענק אחרי הטכנולוגיות החדשות.  המבצעים בישראל אין להם אפילו את   זכות ההעמדה לרשות הציבור-  MAKING  AVAILABLE to the public"     

זכות זו קיימת ליוצרים בישראל אבל לא למבצעים. זוהי זכות בסיסית בעולם האינטרנט האינסופי. הזכות הזו קיימת למבצעים  ברחבי העולם באמנות הבינלאומיות, כולל אמנת בייג'ין 2012 הנודעת. ישראל לא חתומה על אמנה זו בעוד שלמעלה מ 150 מדינות חתמו. גם על אמנות אחרות היא לא חתמה..

שופט בית המשפט העליון חנן מלצר שאגב היה עורך דין שלנו באשכולות במשך שנים רבות, כתב באחד מפסקי הדין שלו את המילים הבאות:

"ידוע הוא שהטכנולוגיה מקדימה לרוב את המשפט. במקרים אלה המחוקק ובתי המשפט נדרשים ליצוק את תמצית העקרונות הקיימים, הטובים והמבוססים – לקנקנים משפטיים חדשים. דא עקא שלעתים החקיקה מתמהמהת ומנגד הצרכים דוחקים ואז למערכת המשפט אין ברירה אלא להיכנס לזירה בדרך של גיבוש "משפט מקובל – תוצרת הארץ". הדבר מתבקש על מנת שלא ייווצר מצב שתמצא זכות (בגין ההפרה) – ללא תרופה, או סעד. בניגוד לכלל, היכן שהדין – שם התרופה." כיצד נבקש תרופה מבית הדין לתמלוגים כאשר הדין איננו? כיצד נופיע לפניו ואנחנו נחותים. ואמר כבר אריסטו לפני כ- 2500 שנים:  "הנחותים מורדים כדי להיות שווים."

באשר לגוף גבייה אחד – אנו מתנגדים לכך. ברוב ארצות העולם קיימים הרבה יותר גופים מאשר בארץ, כדי לתת לכל גוף לעסוק בנושאים האופייניים לו ובהם הוא בקיא. ועוד נוסיף – ברור שהכוונה לתת לגוף הגדול בישראל לגבות עבור כולם היא פסולה. ראשית, יש בה ניגוד עניינים מובהק. בנוסף לכך, בכל מו"מ עם גוף משדר אנחנו בקיאים בכל פרטי הפרטים הנוגעים לגוף המשדר, כגון מספר דקות השידור, הסכמים והתחייבויות מהעבר ועוד. זוהי המצאה ישראלית. במרבית ארצות העולם רק התמלוגים הרבים הנובעים מחוק העתקות פרטיות [private copy ] רק אותם, גובה גוף אחד אבל שותפים בו כל הגופים – יוצרים, מבצעים ומפיקים [בצרפת – קופי פראנס למשל]. זוהי הוצאה גדולה אך היא משתלמת, כי כספי התמלוגים שם הם ענקיים. כספי ה"פרייווט קופי" בישראל הם אפסיים עד כדי גיחוך. כי החוק משאיר אותנו עם תמלוגים הנובעים מהתקנים שכבר עברו מן העולם. אבל באירופה החקיקה מאפשרת כבר תמלוגים מהתקנים שנועדו להקלטות כמו טלפונים החכמים,  דיסק און קי, טאבלט, כרטיסי זיכרון, דיסק קשיח ועוד התקנים חדשים.

מסקנה: לא לרוץ למהפכות. אל נהיה כמי שרותם את העגלה לפני הסוסים. קודם חקיקה מתקדמת. כך נבנה את המגדל על יסודות איתנים. שאם לא כן יהיה זה מגדל פורח באוויר."