אשכולות החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל ועילם עמותה ישראלית למוסיקה ישראלית ,ארגונים המייצגים את האמנים המבצעים בישראל, הגישו לפני מספר חודשים תיקון לחוק זכויות מבצעים ומשדרים , התשמ"ד 1984.
מדובר בחוק ארכאי שלא התבצעו בו תיקוני ועדכוני חקיקה שנים רבות, ובשל כך ציבור האמנים המבצעים בישראל נפגע בצורה קשה מאוד בכל הקשור לטיב זכויותיהם ולכספי התמלוגים אשר מגיעים לאותם אמנים מבצעים.
תיקונים רבים בהצעה שהוגשה, מטרתם הינה להשוות את המצב הנורמטיבי של המבצעים לזה הקיים בחוק זכויות יוצרים. הצעת החוק הוגשה ונדונה בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן . לאחרונה הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה.
אחד מהתיקונים המרכזיים בחוק עניינו הוא איסור העבירות והוויתור על הזכות לתמלוג ראוי.
אמנים מבצעים בישראל נדרשים על ידי גופי הפקה ופלטפורמות סטרימינג בינלאומיות ) כגון נטפליקס, אמזון, דיסני,+ ספוטיפיי (לחתום על הסכמים דרקוניים מסוג it leave or it Take ) הכוללים ויתור מוחלט מראש על זכויותיהם לתמלוגים. הסכמים אלה מנצלים לרעה את פערי הכוחות המובנים, שוללים מהמבצע את האפשרות האמיתית למיקוח, ומובילים לנישול בפועל מתגמול חוקי בגין שימוש מסחרי בביצועיו. התוצאה – ריקון החוק מתוכן ופגיעה חמורה במבצעים ובהכנסותיהם העתידיות. הפתרון המוצע הוא עיגון מפורש בחוק של זכות המבצע לתמלוג ראוי כהוראה קוגנטית שאינה ניתנת להעברה או לוויתור, אלא באמצעות ארגון ניהול משותף בלבד – בדומה למודלים מוכחים באירופה.
עמדתנו הברורה היא, כי ישנו צורך בעיגון סטטוטורי של זכות המבצע לתמלוג ראוי כהוראה קוגנטית, כך שלא תוכל להיות ניתנת להעברה או לוויתור אלא לארגון לניהול משותף בלבד. הוראה מעין זו נדרשת כדי להבטיח הגנה על האמן המבצע מפני ניצול לרעה של פערי כוחות ועל מנת להבטיח את ייעוד החוק ותכליתו – שמירה על זכויות המבצעים, קידום האמנות והתרבות בישראל
בימים האחרונים התקיים דיון נוסף לעניין תיקון הצעת החוק בה השתתפו גורמים רבים.
אורי רשטיק, מנכ"ל אשכולות אשר השתתף בדיון אמר: "הזכות לתמלוגים בלתי ניתנת להעברה ובלתי ניתנת לוויתור. או שהיא נשארת אצל האמן המבצע או שהיא הולכת לגוף שגובה את הזכויות באופן קולקטיבי". רשטיק הוסיף כי "אותם אמנים מבצעים לא יכולים לעמוד מול גופי ההפקה האלה. כשמגיע גיא לואל לסדרה אומרים לו – אם אתה רוצה להופיע בסדרה, תוותר על התמלוגים. ואם אתה חותם, זה נחשב שאתה מוותר על כל הזכויות שלך. לשחקן במצב כזה אין כוח לעמוד מול חברות הסטרימינג. בשביל זה צריך את המחוקק. בדיוק כפי שב-2006 המחוקק אמר שעובדים לא יכולים לוותר על הפנסיה שלהם, כי המעסיקים הם חזקים מדי. ויש פה גופים שמחתימים באופן כוחני ודורסני וגוזלים את האמנים המבצעים מהזכויות שלהם. הדבר הזה חייב להיפסק"!
הזמר המוערך חנן יובל אמר בדיון שהמרקם של אמני ישראל חוצה מפלגות ופוליטיקה. "חברים, אנחנו מייצגים אמנים מהימין ומהשמאל, דתיים, חילונים וגם חרדים, מזרחים ואשכנזים, על זה נכתב רקמה אנושית אחת, שמרכיבה את כל התרבות על כל גווניה". בהמשך אמר יובל: "חברים, זאת התרבות ואם אתם לא תצליחו לשמור על הזכויות הראויות של אמני ישראל, הרקמה הזאת על כל גוונה תיפגע, מימין ומשמאל".
יובל התייחס לגישה הדורסנית של ענקיות הסטרימינג ואמר: "לקופת המדינה בכלל אין קשר לזה. אני לא מבין למה יש פה ויכוחים. אני חושב שהגופים הגדולים האלה, הסטרימינגים למיניהם, לא משלמים תמלוגים כי הם יכולים, לא כי זה צודק".
המוזיקאי הוותיק אבי יפרח, התייחס לבקשת האמנים לשלם להם עבור שירים ישנים. "מה ההבדל בין שיר שהוקלט היום לבין שיר שהקלטתי לפני יומיים?", אמר יפרח, "אני התאמצתי מגיל 20 ועד גיל 57 והקלטתי יותר מ-20 אלף יצירות. אתה רוצה לקחת אותן עכשיו? היצירות הן שלי ואני חתום עליהן והתמלוגים הן שלי. אין לחברות הסטרימינג זכות להשמיע אותן בלי לשלם עליהם. אנחנו לא דורשים תשלום עבור יצירות שהושמעו בעבר, אבל כן דורשים לקבל תמלוגים עבור כל השמעה מעתה והלאה. מגיע לי לקבל כסף גם על יצירות שהקלטתי לפני עשור".
מתן הגנה משפטית נאותה לזכויותיהם של המבצעים אינו רק עניין של צדק אישי וכלכלי, אלא הכרח ציבורי ולאומי – שכן תרבות שאינה מכבדת את יוצריה ומבטיחה את פרנסתם, סופה שתידלדל ותיחלש. על המחוקק לדאוג לכך שהחקיקה הישראלית תעודד יצירה מקורית, תגן על זכויות המבצעים ותאפשר להם להמשיך ולתרום לעיצוב התרבות הישראלית ולהעצמתה.
